“כרופאים המטפלים בחולים הסובלים מבעיות אורתופדיות מזה שנים רבות אנו יודעים כמה אי-וודאות, כמה סימני שאלה וכמה תהיות קיימים אצל חולה הסובל מבעיה אורתופדית – יהה זה כאב גב, תהה זו שחיקת ירך או דלקת בפיקת הברך. אנו יודעים כמה מבולבלים חלקכם חשים מריבוי האבחנות שניתנו לכם, מסוגי ההמלצות השונות שקיבלתם ומהטיפולים הרבים שעברתם. וכן – רבים מכם עדיין כאובים.
זו הסיבה שהחלטנו לפתוח את המרפאה הפרטית שלנו. מקום בו תקבלו מענה מקיף, ממוקד ושלם לבעיה האורתופדית ממנה אתם סובלים. מקום בו ההתייחסות האישית והמקצועית לבעיה ממנה אתם סובלים, בשילוב טכנולוגיות ואמצעים מהמתקדמים בעולם, יאפשרו לכם לקבל את ההמלצות הנכונות לניהול הבעיה והטיפול הנכון בה.”
במרפאתנו תפגשו אותנו, ד”ר אבי אלבז וד”ר עמית מור, שנינו רופאים וחוקרים המטפלים בתחומי רפואת המפרקים והגב. בעשרים השנה האחרונות ביצענו עשרות מחקרים ופיתחנו מתודות טיפוליות שאומצו בעשרות מרכזים רפואיים מובילים בארץ ובעולם, לטיפול מתקדם בבעיות מפרקים וגב. כיום, אנו מהווים כוח חלוץ בקרב הרופאים בישראל ברפואה מוסקולו-סקלטאלית, רפואת שלד-שריר, תחום שהולך ומתפתח בעולם והעוסק לא רק בבעיות השלד המפרקים והגב אלא בוחן כיצד השרירים ומערכת העצבים משפיעים על הבעיה וכיצד הם מושפעים ממנה, כיצד הכאב משפיע על ההליכה וכיצד ההליכה משפיעה על העומסים במפרקים ובגב.
בין יתר פעילויותינו המדעיות והרפואיות פיתחנו את שיטת הטיפול אפוסתרפיה שבאמצעותה טופלו למעלה מ 120,000 איש בישראל ובעולם. במהלך הקריירה המקצועית שלנו הקמנו מרפאות והכשרנו צוותים מטפלים ברחבי הארץ והעולם. בין השאר ייסדנו מרפאות במרכז הרפואיים המובילים בניו יורק – מאונט סיני,בית איזראל ,מונטפיורי ועוד, באנגליה ובעולם הקמנו והדרכנו מרפאות בלונדון, מנצ’סטר, בירמינגהם, סקוטלנד, סינגפור. פיתוחינו הרפואיים נחקרו ונלמדים במוסדות ידועי שם בישראל, בארה”ב, באנגליה, בקנדה, בשוויץ ובסינגפור.
במרפאתנו נמצאת מערכת Diers 4D Motion, מערכת זו הינה המתקדמת בעולם והינה המערכת היחידה המאפשרת לבצע אנליזה של עמוד השדרה והאגן תוך כדי הליכה. המערכת מאפשרת לנו הרופאים להבין כיצד הגב, האגן, הירך, הברך והקרסול מתנהגים בתנאים אמיתיים ולא בשכיבה ובעמידה. האם ישנה בעיה לא ידועה בגב? האם שרירים מסויימים אינם עובדים נכון בירך? האם מקור הבעיה הוא בשליטה האגנית? ומה הסיבות לבעיה בברך ובקרסול?
המערכת מבצעת את האנליזה באמצעים אופטיים מתקדמים, ללא קרינה ובשילוב של חיישני תנועה ולחץ משוכללים. הנתונים המתקבלים על ידי המערכת מעובדים באמצעות ידע שנצבר ונאגר בעשרות אלפי שעות של רופאים, חוקרים ואנשי אלגוריתמיקה מהטובים בעולם.
מערכת ה”דירס” מעניקה לנו אפשרות יחידה מסוגה להבין מה מקורות הכאב ממנו אתם סובלים, אילו טיפולים יש לבצע והיכן יש לשים דגש.
בטרם תפגשו אותנו, תעברו בדיקות מקיפות שיעזרו לנו ולכם להבין את מצבכם, כיצד מתפקדת מערכת השריר-שלד שלכם, מאילו מפרקים אתם “בורחים” ונמנעים מלהעמיס, היכן אתם עושים הגנות שריריות, כיצד אתם עושים פיצוי (קומפנסציה) ולאילו מפרקים אתם מעבירים את העומסים ואיך עובדים מפרקי הגפה התחתונה, האגן והגב יחדיו לאור הבעיה.
כחלק מתהליך האבחון תתבקשו למלא שאלונים שהינם ה gold standard העולמי בלימוד על הבעיות מהן אתם סובלים: שאלונים אלו יצביעו על הכאב, התפקוד והנוקשות במפרקים בהם אתם סובלים, השאלונים יאפשרו לנו גם לקבל מידע מדויק על המצבים בהם מתבטא הכאב, מה מגביר את הכאב ומה מקל עליו. בנוסף, תמלאו שאלונים שיעזרו לנו ללמוד על השפעת המצב הפיזי ממנו אתם סובלים על איכות החיים שלכם וכיצד הוא משפיע על (ומושפע מ) רמת האנרגיה הגופנית והעייפות, כיצד הוא משפיע על החיים החברתיים שלכם, על ביצועיכם הגופניים ועוד.
לאחר שתמלאו את השאלונים תעברו בדיקות מעבדה תפקודיות מקיפות הכוללת בדיקת מעבדת הליכה ממוחשבת, בדיקה במערכת Diers 4D Motion ומערכת Zebris . מערכות אלו הן המתקדמות בעולם בתחומן והן מאפשרות לנו ללמוד על מצב הגפיים התחתונות, האגן ועמוד השדרה בתפקודיהם האמיתיים בחיים – עמידה והליכה. מהם הכוחות הפועלים עליהם, כיצד הם מגיבים, כיצד הם מפצים, היכן ישנה א-סימטריה, אילו מפרקים גופכם “מפחד” להעמיס, אלו חוליות סובלות מלחץ שרירי ומכאב ועל אילו מפרקים אתם מעבירים עומסי ועוד.
לאחר שעברתם את הבדיקות תפגשו אותנו. ראשית, ניקח את האנמנזה (ראיון רפואי) – נשב איתכם, נקשיב לכם, נשאל שאלות ונשמע בפרוטרוט על הבעיות והכאבים מהם אתם סובלים. זמן השיחה עם הרופא הוא אחד מהדברים החסרים ביותר בעידן המודרני, על אף שהרפואה מדגישה כי ההקשבה למטופל בלבד נותנת כבר כ- 85% מהאבחנה.
כמו כן, נעבור על כל בדיקות המעבדה שביצעתם במרפאתנו, כמו גם על בדיקות מעבדה ובדיקות רפואיות קודמות שעברתם – אם ביצעתם בצילומי רנטגן, בדיקות CT או MRI, אם קיבלתם מכתבי סיכום מרופאים, נעבור על כל אלו.
לאחר שנסיים את לקיחת האנמנזה (הראיון הרפואי) נבצע בדיקה פיזיקאלית. במסגרת הבדיקה נבדוק את כל מערכת השלד והשריר, נשים דגש על הבעיות שעלו מהראיון הרפואי ומבדיקות המעבדה, אך נתייחס לכל מערכת השלד. כאבים במפרק אחד מושפעים ומשפיעים על מפרקים אחרים: ל 60% מאלו הסובלים מכאבי ברכיים קיימת בעיית בגב. דורבן ודלקת בגיד אכילס מעידים פעמים רבות על בעיית ירך וישנן עוד דוגמאות רבות נוספות. אנו נתייחס בבדיקתנו לכל הגורמים הללו.
בסוף פגישת הייעוץ נחבר את תוצאות בדיקות המעבדה, האנמנזה והבדיקה הפיזיקאלית ונאבד אותן על מנת להבין את התמונה המלאה – ממה אתם סובלים, מה התהליך שהוביל לכך ומהם הטיפולים אותם יש לבצע על מנת לטפל בבעיה.
אחרי שהשלמתם את הבדיקה והייעוץ המקיפים יהיו בידכם:
• אבחון מפורט של הבעיות האורתופדיות מהן אתם סובלים
• סיכום, הסבר ודיון מפורט על הבעיות מהן אתם סובלים ודרך הביטוי שלהן לאורך כל השרשרת המפרקית
• פירוט של האופציות הטיפוליות המתאימות לכם
• תכנית טיפולית מובנית
אתם לא לבד. אנחנו נהיה כאן עבורכם על מנת לסייע לכם לנהל את המהלך הטיפולי שלכם ללוות אתכם בפגישות מעקב וסיכומי ביניים ולראות כיצד אתם מתקדמים ואילו עדכונים יש לבצע בתכנית הטיפולית ככל שחולף הזמן, שהרי ככל שחולף הזמן חלים שינויים – עליה או ירידה במשקל, שיפור או החמרה בכאב, הופעת כאב במפרק אחר או הקלה בכאב שהביאה להליכה רבה יותר. לכל אילו יש להגיב ולהתאים את התכנית הייעודית והנכונה עבורכם.
אנשים מגיעים למרפאתנו בשל בעיות אורתופדיות ובעיות שלד-שריר שונות. המשותף לכל הבעיות הנ”ל הינו בכך שלמרות שלרב ישנו איזור ספציפי בו מופיעים הכאבים, למעשה, תמיד קיימת השפעה על כל השרשרת המפרקית ויש להתייחס לכך הן בבדיקה והן בטיפול בבעיה. במילים פשוטות, למרפאתינו מגיעים אנשים עם כאבי גב, כאבי ברכיים, כאבי ירך , כאבים בכף הרגל וכאבים אורתופדיים ואגניים שמקורם אינו ברור. ההגעה אלינו לרב נובעת מהעובדה שעדיין לא נמצא הגורם לבעיה או שטרם נמצא סוג הטיפול שייתן מענה מתאים.
אחרי שנים של טיפולים בכאבי מפרקים, אחרי אינספור מפגשים עם רופאים, תרופות, זריקות ואף ניתוח, הגעתי למרפאתה שלכם. לאחר אבחון מקיף ויסודי ידעתם להגיד לי מה הגורמים לכאב ותכנית הטיפול החדשה שבנית עבורי הוכיחה את עצמה מעבר לכל הציפיות. תודה דר’ עמית מור.
ב-MRI לא גילו ממצאים. גם לא באולטרה סאונד ולא בבדיקת הCT. רק אחרי האבחון המקיף והחדשני שעשו לי דר’ אלבז ודר’ מור, גילינו מדוע כל כך כואבים לי המפרקים. השינוי בטיפול שניתן לי בעקבות הממצאים הביא אותי לכך שאינני סובל מכאב ותודה לאל שיש כאלה רופאים.
בזכותך המציאות שלי הרבה פחות כואבת. שנים של כאבי מפרקים הוציאו אותי ממעגל החיים למעגל של טיפולים, של כדורים, של לילות לבנים. עכשיו, שנה אחרי האבחון והטיפול שהמלצת עליו, אני חזרתי ליהנות מהימים, מהלילות ובעיקר מהילדים והנכדים. יישר כוח דר’ אבי אלבז.
לאחר שנים של כאב מפרקים, בזכות ד”ר אלבז וד”ר מור מצאתי את המזור לכאב.
במחקר זה בדקו דר’ אבי אלבז ודר’ עמית מור 2911 איש הסובלים מאוסטיאוארתריטיס של הברך (“שחיקת סחוסים”). כל הנבדקים עברו בדיקה במעבדת הליכה, צילומי רנטגן של הברכיים ומילוי שאלוני כאב, תפקוד, נוקשות ואיכות חיים.
מחקר זה הינו המחקר הראשון בספרות העולמית אשר הראה כי ניתן לסווג חומרת בעיות ברך על סמך בדיקה במעבדת הליכה והינו גם הראשון בעולם ששילב למידה עמוקה (Deep Learning ) בבדיקת בעיות אלו. במחקר זה בדקנו 2911 איש הסובלים מאוסטיאוארתריטיס של הברך (“שחיקת סחוסים”). כל הנבדקים עברו בדיקה במעבדת הליכה, צילומי רנטגן של הברכיים ומילוי שאלוני של כאב, תפקוד, נוקשות ואיכות חיים.
ניתוח ולימוד מתמטי עמוק של התוצאות הניב קלסיפקציה אובייקטיבית חדשה לבדיקה של חומרת מצב הברך בקרב אנשים הסובלים מ”שחיקת סחוסים” של הברך. זו היא הקלסיפיקציה האובייקטיבית הראשונה של בעיות ברך מאז פורסמה הקלסיפיקציה של קלגרן ולורנס בשנות ה 50 של המאה הקודמת והראתה כי קיים קשר בין הממצאים בצילום הרנטגן לחומרת בעיות הברך. יש לציין כי הקלסיפיקציה על שם קלגרן ולורנס בוצעה על עשרות מטופלים בלבד והקשר שנמצא בין הצילום לבעיית הברך הינו חלקי בלבד. זאת לעומת הקלסיפיקציה החדשה שפירסם הצוות שלנו שנקבעה על פי אנליזה של אלפי מטופלים.
המחקר מצא כי תבנית ההליכה בקרב נשים שסבלו משחיקת סחוסים היתה שונה מתבנית ההליכה של גברים הסובלים מבעיה דומה וכי הכאב ממנו סבלו הנשים היה גבוה יותר מאשר הכאב ממנו סבלו הגברים.
במחקר זה בדקה קבוצת המחקר שלנו הבדלים בין המינים בקרב הסובלים מאוסטיאוארתריטיס של הברך (“שחיקת סחוסים”). במחקר זה בדקנו 49 גברים ו 85 נשים הסובלים משחיקה של המדור הפנימי בברך בשתי הברכיים. הפרמטרים שנבדקו הינם תבנית הליכה, כאב, תפקוד ואיכות חיים.
המחקר מצא כי תבנית ההליכה בקרב נשים שסבלו משחיקת סחוסים היתה שונה מתבנית ההליכה של גברים הסובלים מבעיה דומה וכי הכאב ממנו סבלו הנשים היה גבוה יותר מאשר הכאב ממנו סבלו הגברים. כמו כן, נשים שסבלו מבעיה דומה לגברים דיווחו על איכות חיים נמוכה יותר.
המחקר בדק 991 איש בגילאי 50 עד 90 . המחקר מצא כי בגילאי 50-59 קיים קרע מניסקוס אצל 32% מהגברים ו 19% מהנשים. בגילאי 70 עד 90 קיים קרע מניסקוס אצל 56% מהגברים ו 51% מהנשים.
מחקר שפורסם ב New England Journal of Medicine ובדק שכיחות קרעי מניסקוס בבדיקת MRI באוכלוסיה הכללית. המחקר בדק 991 איש בגילאי 50 עד 90 . המחקר מצא כי בגילאי 50-59 קיים קרע מניסקוס אצל 32% מהגברים ו 19% מהנשים. בגילאי 70 עד 90 קיים קרע מניסקוס אצל 56% מהגברים ו 51% מהנשים. בקרב אנשים אשר קיימת אצלם שחיקה של סחוסים בברך נמצא קרע מניסקוס ב 67% עד 91% , לפי דרגת השחיקה. לציין, כי מרבית האנשים לא דיווחו על כאב.
מסקנת המחקר הינה כי קרע מניסקוס נפוץ למדי בבני ה 50 ומעלה, עולה ככל שעולה הגיל וככל שקיימת שחיקת סחוסים. ללא קשר לכאב. נוסיף ונציין כי מהמחקר עולה שאם נבצע בדיקת MRI בבן 50 ומעלה הסובל משחיקת סחוסים קיים סיכוי גבוה למצוא קרע מניסקוס וחשוב להבין כי ממצא מסוג זה אינו מעיד כי הקרע הינו מקור הכאב.
מחקר זה שפורסם ב American Journal of Neuroradiology ביצע מטה-אנליזה של מחקרים שבדקו מהי שכיחות ממצאי דיסק בבדיקת MRI כגון בלט דיסק ופריצות דיסק בקרב אוכלוסיה שנדגמה באופן אקראי ואינה סובלת מכאבי גב.
מחקר זה שפורסם ב American Journal of Neuroradiology ביצע מטה-אנליזה של מחקרים שבדקו מהי שכיחות ממצאי דיסק בבדיקת MRI כגון בלט דיסק ופריצות דיסק בקרב אוכלוסיה שנדגמה באופן אקראי ואינה סובלת מכאבי גב. המחקר מצא כי בקרב 37% מגילאי העשרים עד ל 96% מגילאי השמונים קיימים ממצאי דיסק בבדיקת אמ אר איי. בקרב אנשים בגילאי הארבעים שאינם סובלים מכאבי גב נמצא בלט דיסק אצל כ 50%.
מסקנת המחקר הינה כי בלט דיסק ופריצת דיסק, כמו גם ממצאים אחרים הקשורים בדיסק הינם נפוצים מאוד באוכלוסיה ומציאתם בבדיקת אמ אר איי יכולה להיות ממצא מקרי ואינה קשורה, בהכרח, לכאב.
מחקר שהפתיע את החוקרים. לא נמצא כל הבדל בין הנחקרים שעברו שיחזור רצועה לאלו שלא עברו שחזור רצועה. גם מבחינה סימפטומטית וגם מבחינת החזרה לספורט הן אלו שעברו ניתוח לשחזור רצועה והן אלו שלא עברו ניתוח לשחזור רצועה השתפרו באותה המידה.
מחקר זה בדק 121 צעירים וצעירות פעילים גופנית בגילאי 18-35 אשר עברו קרע ברצועה הצולבת הקדמית (ACL ). כמחצית מהצעירים נבחרו רנדומלית לעבור שחזור רצועה ניתוחי (באמצעות ארתרוסקופיה ) ושיקום שמרני. המחצית השניה נבחרה רנדומלית לעבור שחזור רצועה מאוחר, באם ירצו, ושיקום שמרני. אחרי כל המשתתפים במחקר בוצע מעקב מחקרי במשך שנתיים. רב הנחקרים שהוקצו לשחזור רצועה מאוחר (36 ) בחרו בסופו של דבר לא לעבור ניתוח.
לאחר שנתיים ניצפה שיפור בשתי הקבוצות. אם זאת, הנתון שהפתיע את החוקרים היה שלא נמצא כל הבדל בין הנחקרים שעברו שיחזור רצועה לאלו שלא עברו שחזור רצועה. גם מבחינה סימפטומטית וגם מבחינת החזרה לספורט הן אלו שעברו שעברו ניתוח לשחזור רצועה והן אלו שלא עברו ניתוח לשחזור רצועה השתפרו באותה המידה.
מסקנת החוקרים היתה שבחירה בשיקום שמרני ללא שחזור רצועה ניתוחי, עם אפשרות לשחזור רצועה מאוחר במקרה הצורך (או הרצון) יניב תוצאות שאינן נופלות ברמתן משחזור רצועה ניתוחי ישר לאחר הפציעה וכי ניתן באופן זה להימנע לפחות ממחצית מהניתוחים.
מחקר זה בדק מטופלים שעברו ניתוח קרע במיניסקוס אל מול מטופלים שבוצעה עליהם פעולת “דמה” של ניתוח.
מחקר זה בדק 146 איש בגילאי 35-65 אשר סבלו מקרע מניסקוס דגנרטיבי ( מרבית קרעי המניסקוס בגילאים אלו). כמחצית מהמשתתפים הוקצו אקראית לעבור ניתוח מניסקטומיה ( ארתרוסקופיה לחיתוך האיזור הקרוע במניסקוס). המחצית השניה הוקצתה אקראית לעבור ניתוח דמה – היינו, בוצעה הכנסה של המצלמה והכלים הניתוחיים לתוך הברך באמצעות ארתרוסקופיה, אך הדבר נעשה על מנת “לעבוד” על המשתתפים. בפועל, לא בוצע כל חיתוך של המניסקוס הקרוע. כל הנחקרים עברו מעקב במשך שנה.
לאחר שנה לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות. מסקנת החוקרים הינה כי הנחקרים שעברו ניתוח לכריתת המניסקוס הקרוע לא הראו תוצאות טובות יותר מהנחקרים שלא עברו כריתה של המניסקוס הקרוע.